אהבה פורטוגלית, חתונה ישראלית, סטייל בינלאומי: הסיפור של אור ויהונתן

אור ויונתן כהן כבר ביחד חמש שנים, הם אולי גרים היום בפורטו, פורטוגל, אבל הכל התחיל מהפיד של אינסטגרם בישראל. אור, במקור מאילת, ביקרה בעיר ילדותה ויצאה לצלילה עם דולפינים בשקיעה. מכרה משותפת שלהם תיעדה את הרגע, ויהונתן, שעקב אחריה ברשתות בלי היכרות עמוקה, הגיב: "מי זו החמודה הזו?". הדייט הראשון נקבע בברבוניה, ומאז הם פשוט לא נפרדו."היא תיארה אותו: 'חתיך, שייט, ולומד הנדסאי בניין בשנקר, הוא שואל עליך' היא ביקשה את האישור שלי לתת לו את המספר וקבענו דייט". מספרת אור.

אחרי שנתיים של זוגיות, יהונתן החליט לעבור לפורטוגל ולהתמקד ביזמות נדל"ן. אור הצטרפה אחרי חצי שנה. בהתחלה זו הייתה זוגיות בשלט רחוק, וכשהרגישה שקשה לה מידי החליטה שהיא נוסעת אליו. "ידעתי פשוט שזה לא משהו שאני יכולה לוותר עליו, ושאם הוא בוחר לגור שם ורוצה שאני אבוא איתו, אני מוכנה לעשות את ההקרבה הזו. לפחות באופן זמני, או ניסיוני. אחרי חצי שנה באמת עשיתי רילוקיישן ועברתי לפרוטוגל."הם חוו שפה חדשה, תרבות חדשה, הרבה אחד עם השנייה ואתגר אחד גדול, אבל החיבור ביניהם רק הלך התחזק. "מרגע ההיכרות שלנו, היה ברור לאן זה הולך ולכן גם הרילוקיישן וגם הקשר שלנו היה מאוד טבעי וברור. ולכן במשך ארבע שנים כמעט, לא חשבתי אפילו על טבעת. ידעתי שאנחנו יחד ושאנחנו מתכננים להישאר יחד ולא חשבתי שצריך טבעת בשביל לאשר את זה."

למרות שהיו יחד כבר שנים, אור לא ציפתה להצעה. "לא דמיינתי את עצמי כלה" היא מספרת. ואז, ביום הולדתה, יהונתן לקח אותה לאיים האזוריים בפורטוגל. באי מבודד, על גבעה ירוקה מול הים, עם רוחות וסערות ברקע  הוא כרע ברך והפתיע אותה עם טבעת. "הוא לקח אותי לאיזה ביתן ישן של רפתן ופתאום התחיל להגיד לי שהוא רוצה שנצטלם. הוא הניח את הפלאפון על הביתן ומה שנקרא ״פה חדשתי״. לא הבנתי מה הקשר לצלם ולמה שאתה תרצה לצלם אותנו, זה היה ממש לא מחובר למציאות. אבל לא הספקתי להעלות את המחשבה על הצעה בראש, והוא כבר היה על הברכיים. התגובה הראשונה שלי הייתה: לא, מה אתה עושה? והשניה הייתה די נו אל תגיד סתם" אבל ברור שהתשובה הייתה כן.

אור לא דמיינה את עצמה מעולם כלה לכן הבחירה בסגנון ובדגם הייתה לה קשה. את שמלת הכלה הראשונה תפרה לה ילנה אליה הגיעה מהמלצות של חברות, לפי השראה שאור שמרה בזיכרון. שמלה נשפכת בסגנון יווני, מבד סאטן איטלקי יוקרתי, מפתח עמוק וגב פתוח עם שובל ארוך, שנתפתרה מבד באורך 7 מטרים.

את השמלה השנייה מצאה ממש יומיים לפני האירוע אצל שתי מעצבות. שמלה מבד פליסה, קלילה, בסגנון בוהו שיק נוחה לריקודים. "רציתי משהו שמתאים לאווירה של המרינה שיהיה  אוורירי ומתאים לרקוד איתו. קצת שקופה ועדינה ועם זאת עדין מאוד מרשימה. הגעתי אליהן גם בשבוע שלפני החתונה ויצאתי עם שמלה יומיים לפני האירוע!! שירות מושלם בנות מושלמות."

אחרי ההצעה, התחילו השיחות על חתונה  אבל הכל הרגיש מעורפל. הם ידעו דבר אחד: הם לא מתחתנים באולם. חתונה על הים  זה חובה. היו התלבטויות לגביי הלוקיישן אילת או תל אביב. ואז, באחד הביקורים שלהם בארץ, אמר יהונתן: "אם אנחנו עושים את זה במאי ואם לא, אז לא בכלל". ההחלטה נפלה: מתחתנים תוך שלושה חודשים. החתונה התקיימה במסעדת סטולרו בתל אביב שהיה עבורם מיוחד. "עשינו חתונת שישי צהריים מאוחרים,  שהתחילה ב16:00. הייתה חתונה הפוכה, התחילה ישר עם אוכל, שחשוב לציין שהיה מההתחלה ועד הסוף! כל הזמן היה אוכל. בלי שולחנות ובלי מספרים, הרבה מקומות ישיבה, שולחנות גבוהים ואווירה, דוכני אוכל ומנות מסתובבות. קטן ואסתטי." טקס החופה האלטרנטיבי התקיים ממש בשקיעה, מול הים וב- 23:00 הם עברו לאולם הסגור לחגיגה עד אור הבוקר.